תקציר:
לילי גירוון, אם לשתי בנות, זקוקה למעט עזרה, ממש בקטנה. לפעמים (טוב, לעתים די קרובות למען האמת) היא נעזרת באחותה רייצ'ל; או בליאה, הבייביסטר המסורה, שמנהלת ביד רמה את לוח הזמנים הצפוף של הבנות; או באליסון, הבייביסיטר החלופית, שיש לה שיער ורוד והבנות מעריצות אותה. מאז שבעלה נהרג בתאונת דרכים לנגד עיניה עברה לילי רק התמוטטות עצבים אחת, ועכשיו היא כבר ממש בסדר עם האלמנוּת. היא מביאה את הילדות לבית הספר, הולכת לעבודה ונרדמת מול הטלוויזיה. ואם הבילוי החביב עליה הוא קנייה חסרת שליטה של דברים לא נחוצים – מה כל כך נורא בזה? הבעיה היחידה היא שהשיממון של חייה כבר מתחיל להימאס עליה. לפחות העבודה שלה, איור ספרי לימוד, טומנת בחובה קצת אקשן. למשל המשימה לצייר בפרטי-פרטים את איברי המין של לווייתן. או איור של סדרת מדריכי גינון יוקרתיים – עניין מסעיר לכל הדעות. וכך, על מנת להכיר את הנושא יותר לעומק, בשבת בבוקר, במקום לדשדש בפיג'מה וברחמים עצמיים, היא תדשדש במגפיים בתוך ערימה של קומפוסט. כשלילי מתייצבת בשעה היעודה בגן הבוטני של לוס אנג'לס היא מרגישה כמו דג מחוץ למים. אבל עד מהרה היא מגלה שכל אחד צריך קצת שמש בחיים, ושהשמש הזאת יכולה להצמיח ניצנים מכל מיני סוגים.

עותקים