תקציר:
סלמנקה היא נערה בת שלוש-עשרה. קוראים לה סלמנקה כי ההורים שלה התבלבלו. הם חשבו שזה שם של שבט אינדיאני ומה שיצא בסוף זה שחוץ מאמא שלה, אף אחד לא קורא לה ככה. סבא וסבתא שלה למשל קוראים לה "אפרוחצ`יקית", בשביל רוב האנשים היא פשוט סאל. בזמן האחרון גם אמא שלה לא קוראת לה יותר סלמנקה, למעשה היא לא קוראת לה בכלל-אמא של סאל עזבה את הבית. עכשיו סאל יוצאת למסע בעקבות אמא שלה ויחד איתה יוצאים גם סבה וסבתה שלה שהם זוג חביב ורווי סיקסטיז, ואיש מהם לא יחזור מהמסע הזה כפי שיצא אליו. זהו מסע של התבגרות והתפכחות שמסופר כולו בשפה דיבורית וקולחת, ומרגע שמתחילים לקרוא פשוט אי-אפשר להפסיק. למרות הכתיבה הקולחת והמחויכת לאט לאט מתברר שמאחורי כל זה מסתתר כאב גדול, סאל בטח היתה אומרת שציפורי-עצב מתחילות לעוף מעל הראש...

עותקים