עצלים לא באו : סיפורם של נפתלי וחנה ווייץ - רופאים וחלוצים

תקציר:
"בדרך למלחמה על חיי האימפריה הגוססת שלהם, רומסים הטורקים את כל העשייה הציונית." אמר נפתלי לחנה, עם חזרתו מאחת השיחות המדכאות שניהל בלי הרף עם הפליטים שהמשיכו לזרום. "יש משהו שבידינו לעשות? זה גורלו של הפליט. הוא לא שולט בו. אנחנו פליטים, נפתלי, ועלינו להשלים עם כך." " אין דבר כזה, חנה. אדם צריך לקחת את גורלו בידיו כל עוד נשמתו בו. אי אפשר להשלים עם הידיעות המגיעות מארץ ישראל." האומץ לא להשלים עם המציאות, עלייתם ארצה בימי העלייה הראשונה, מלחמתם העיקשת בקדחת, עמידתם האיתנה מול עריצות פקידי הברון, מעברם לירושלים והירתמם לבניינה, מוכנותם לשלם מחיר כבר על חינוכה של בתם, העמדת עצמם בסכנה בכל עת שנדרשו לכך - אפיינו את זוג הרופאים, חנה ונפתלי וייץ, אנשי כבוד, זקופי קומה, שאינם חוששים למעמדם, והצדק והאמת הם נר לרגליהם.שלהי האימפריה הטורקית בישרו למרחיקי הראות את תקומתו של עם ישראל. זהו סיפורם של אנשים מרחיקי ראות.

עותקים

תת כותרים